חפש עורך דין לפי תחום משפטי
- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1962
חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1962 1
1. הגדרות (תיקון: תשס"ב)
בחוק זה -
"בית-דין" - בית-דין דתי דרוזי;
"בית הדין לערעורים" - בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
"קאדי-מד'הב" - חבר בית-דין או חבר בית הדין לערעורים;
"המועצה" - המועצה הדתית הדרוזית שכוננה בתקנות לפי פקודת העדות הדתיות (ארגונן).
"הנציב" - נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002.
2. הקמת בתי דין
מוקם בזה בית-דין ובית-דין לערעורים. הם יתחילו לפעול מן היום שייקבע לכך על ידי הממשלה בהכרזה שתפורסם ברשומות.
3. מקומות מושב ואזורי שיפוט (תיקון: תשס"ח)
מקום-מושבם של בית הדין ושל בית הדין לערעורים, ואם יופעלו יותר מבית-דין אחד - אזורי שיפוטם, ייקבעו על ידי שר המשפטים בצו.
4. שיפוט-ייחודי
עניני נישואין וגירושין של דרוזים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטו הייחודי של בית הדין; כן יהיו בשיפוטו הייחודי ענינים הנוגעים ליצירתו או להנהלתו הפנימית של הקדש דתי שנוסד בפני בית-דין על פי הדין הדרוזי או של הקדש דרוזי שנוסד לפני תחילת חוק זה לפי מנהג דרוזי שלא בפני בית-דין דתי או בית-משפט.
5. שיפוט על פי הסכמה
בעניני המעמד האישי של דרוזים כמפורט בסעיף 15 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922, או בפקודת הירושה, אשר בהם אין לבית-דין שיפוט ייחודי לפי סעיף 4, יהא לבית הדין שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.
6. סמכות בית הדין לערעורים
בית הדין לערעורים ידון בערעורים על פסקי-דין של בית הדין.
7. סמכויות עזר
לבתי הדין ולבית הדין לערעורים נתונים הסמכויות המוענקות לבתי-דין דתיים בחוק בתי-דין דתיים (הזמנה לבית הדין), תשט"ז-1956. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
1. הגדרות (תיקון: תשס"ב)
בחוק זה -
"בית-דין" - בית-דין דתי דרוזי;
"בית הדין לערעורים" - בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
"קאדי-מד'הב" - חבר בית-דין או חבר בית הדין לערעורים;
"המועצה" - המועצה הדתית הדרוזית שכוננה בתקנות לפי פקודת העדות הדתיות (ארגונן).
"הנציב" - נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002.
2. הקמת בתי דין
מוקם בזה בית-דין ובית-דין לערעורים. הם יתחילו לפעול מן היום שייקבע לכך על ידי הממשלה בהכרזה שתפורסם ברשומות.
3. מקומות מושב ואזורי שיפוט (תיקון: תשס"ח)
מקום-מושבם של בית הדין ושל בית הדין לערעורים, ואם יופעלו יותר מבית-דין אחד - אזורי שיפוטם, ייקבעו על ידי שר המשפטים בצו.
4. שיפוט-ייחודי
עניני נישואין וגירושין של דרוזים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטו הייחודי של בית הדין; כן יהיו בשיפוטו הייחודי ענינים הנוגעים ליצירתו או להנהלתו הפנימית של הקדש דתי שנוסד בפני בית-דין על פי הדין הדרוזי או של הקדש דרוזי שנוסד לפני תחילת חוק זה לפי מנהג דרוזי שלא בפני בית-דין דתי או בית-משפט.
5. שיפוט על פי הסכמה
בעניני המעמד האישי של דרוזים כמפורט בסעיף 15 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922, או בפקודת הירושה, אשר בהם אין לבית-דין שיפוט ייחודי לפי סעיף 4, יהא לבית הדין שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.
6. סמכות בית הדין לערעורים
בית הדין לערעורים ידון בערעורים על פסקי-דין של בית הדין.
7. סמכויות עזר
לבתי הדין ולבית הדין לערעורים נתונים הסמכויות המוענקות לבתי-דין דתיים בחוק בתי-דין דתיים (הזמנה לבית הדין), תשט"ז-1956. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>